גז רדון – הרוצח השקט שנמצא בבית שלכם
רדון. גז רדיואקטיבי שמגיע לחלל כתוצאה מהתפרקות של חומרי בנייה (בעיקר מלט) ומהאדמה, שמכילה כמויות זעירות שלו. אז אחרי שהבנו בגדול מה זה עכשיו נסביר למה זה מסוכן ואיך אפשר להזהר מהסכנה.
מעבר לזה שמאוד קשה לזהות את הגז כי הוא חסר צבע וחסר ריח, הגז ממשפחת הגזים האצילים גרם למותם של 1,100 אנשים בבריטניה בשנה האחרונה. ההתפרקות של החומר באוויר לחלקיקים יכולה להעלות משמעותית את הסיכון לחלות בסרטן הריאות ומומחים מזהירים כי חוסר עירנות ובדיקות מתאימות יכולים להוביל לעוד מקרי מוות בכל רחבי העולם המערבי.
הסכנה האמיתית היא בבתים פרטיים צמודי קרקע, ובחללים סגורים כמו מרתפים ומקלטים, חללים לא מאווררים שם הגז יכול להצטבר באין מפריע ולגרום לנזק אמיתי. בכל בית יש ריכוז מסויים של רדון, ובמינונים נמוכים הוא לא מסוכן. הבעיה מתחילה כשהוא מצטבר ומגיע לריכוז גבוה. אתם יכולים למצוא באתר המשרד לאיכות הסביבה מקומות בהם נעשו בדיקות של רדון בעשר השנים האחרונות. ארגון הבריאות העולמי מגדיר את הראדון כגורם הסיכון השני לסרטן הריאות לאחר עישון סיגריות.
בשנת 2002 פורסם שמבדיקות שנערכו נמצאו מעל 400,000 בתים ברחבי העולם עם ריכוז גבוה ומסוכן מאוד של רדון. בשנים שלאחר מכן בגלל שעלתה המודעות במספר ירד, אבל עדיין לא מספיק.
מחקרים מראים שבשנות החמישים והשישים היה קשר גבוה מאוד בין הימצאות של רדון במכרות והתמותה מסרטן בקרב הכורים שעבדו מתחת לאדמה, ובשנים האחרונות במדינות מערביות גורמים ממשלתיים דואגים לבדוק חללים סגורים בהם יש סיכוי גבוה יותר להמצאות הגז. בישראל הממשלה לא עורכת בדיקות ומי שמבצע אותן אלה חברות פרטיות שמתמחות בכך.
בארץ בשני העשורים האחרונים יש עליה בריכוזי הרדון בבתים ובמחקר שנערך במסגרת החוג למדעי בריאות הסביבה במכללה האקדמית הדסה מצביעים על ירושלים, מעלה אדומים, ערד וכרמיאל כישובים בהם יש סכנה גבוה יותר. הפתרון הוא פשוט ביותר – לאוורר את החללים הסגורים ולדאוג שתהיה חלופה רציפה של אוויר. במקרים של חשש מוגבר כדאי להתייעץ עם גורמים מוסמכים ולקרוא לאותן חברות פרטיות לבדוק את הריכוז בחדרים.
