תעשיית הפילים העצובים

בין כל שלל התמונות שרצות לכם בפיד החברים שלכם בפייסבוק, בטוח שיצא לכם לראות לפחות פעם אחת תמונות של אחד החברים, בני המשפחה או סתם אחד המכרים הרחוקים שלכם כאשר הוא רוכב על פיל במהלך חופשה בתאילנד. לפעמים נראה שזה בעצם כל מה שאנשים עושים בתאילנד. רוכבים על פילים, וחוזרים לארץ.

עצרתם פעם לרגע וחשבתם באיזה קטע אנשים רוכבים על פילים? תכלס – לרכב על זה פיל די מוזר. לפני הפעם הבאה חשוב שתדעו מה עובר על פילים כמה רגעים לפני שתיירים רוכבים עליהם: בלשון המקצועית זה נקרא ״שבירה״. סוג של ״אימון״ שהפילים עוברים, רגע לפני שהתיירים מתחילים לרכוב להם על הגב. הרעיון בשבירה כשמו כן הוא – לשבור את רוחם של הפילים, שיהיו ממושמעים, כדי שתיירים יוכלו לרכב עליהם בנינוחות, בלי בלאגנים מיותרים. בשבירה קושרים את הפיל – שרשראות ברזל, חבלים, כל הבא ליד, ומרביצים לפיל. חותכים אותו. ואחרי הכל מרביצים לו שוב כשהוא קשור.

השבירה מתחילה כבר מגיל צעיר – פיל צעיר נלקח מאימו, נכלא, ועובר התעללות שכוללות לרוב גם החזקה ללא אוכל ומים, בערנות, במשך ימים. כל עניין רכיבת הפילים מצטרף לעוד שלל צורות התעללות בפילים בפרט ובבעלי חיים בכלל כמו קרקסים, ומופעי בידור הזויים למיניהם. אז בפעם הבאה כשאתם מגיעים לתיאלנד (מקווים בשבילכם שבקרוב, בכל זאת תיאלנד) ורגע לפני שאתם עולים על אחד הפילים נסו לחשוב מה הם היו צריכים לעבור בשביל שאתם תזכו ל״תענוג״ הזה.

ואם הנושא קרוב ללבכם, והנפש שלכם לא עדינה מדי, קחו לעצמכם 10 דקות לראות את הסרטון הבא שמסביר את כל התהליך: